חיי הלילה בטביליסי הפכו לאחת הסיבות העיקריות לנסוע לגאורגיה. הם לא סתם טובים, אלא ברמה עולמית של ממש: מזכירים אותם באותה נשימה עם ברלין ואמסטרדם, אבל הם עולים רק חלק קטן מהמחיר והאווירה התרבותית שונה לגמרי. אני מפעיל את סיור Night Tbilisi ויוצא עם אורחים באופן קבוע אחרי רדת החשכה. כאן ריכזתי את כל מה שאני יודע, עם מחירים אמיתיים בלארי ובדולרים, ועם מקומות מסוימים שעדיין יפעלו כשתקראו את השורות האלה.
מתכננים גם את היום? ראו איך הלילה משתלב ביום שישי בטביליסי או בשבת בטביליסי.
ערב מלא בטביליסי – ארוחת ערב, בר יין ומועדון – עולה ₾80-150 לאדם ($29-55). כוס יין גאורגי טבעי בברי היין עולה ₾8-15, בברי בירת הקראפט משלמים ₾8-12, והכניסה ל-Bassiani או ל-Khidi עולה ₾20-40. רוב הברים נפתחים ב-19:00. המועדונים מתחילים להתמלא אחרי חצות, ובסופי שבוע הם פועלים עד 8 בבוקר. האזורים המרכזיים: רחוב שרדני לארוחת ערב, ורה וסולולקי לברי יין, והחצר של Fabrika לקהל מגוון.
למה חיי הלילה בטביליסי הם באמת יוצאי דופן
סצנת המסיבות של טביליסי צמחה מתוך הקשר פוליטי מסוים. אחרי מהפכת הוורדים ב-2003, דור של צעירים גאורגים שגדלו תחת השלטון הסובייטי בנה סצנה תרבותית חופשית במוצהר – במוזיקה, במיניות ובביטוי האישי. המועדונים הפכו למרחבים מוגנים. Bassiani והמקומות שקמו אחריו לא היו רק מקומות לרקוד בהם, אלא הצהרה. לפני הטיסה, בדקו את חובת הביטוח בגאורגיה ב-2026.
ההיסטוריה הזאת מעניקה לחיי הלילה בטביליסי עומק שלא תמצאו בערים שבהן חיי הלילה התפתחו משיקולים מסחריים בלבד. הקהילה שומרת עליהם בקנאות. על רחבת הריקודים חל איסור צילום מוחלט, והמקומות אוכפים אותו בקפדנות. הסלקציה בכניסה לא נועדה לסנן לפי מראה אלא לפי התנהגות: מי שמתנהג באגרסיביות או בחוסר כבוד לא ייכנס, לא משנה איך הוא לבוש.
היתרון המעשי למבקרים: הברים בטביליסי זולים, היין יוצא מן הכלל, המוזיקה רצינית, ובסופי שבוע העיר ערה עד 8 בבוקר. אין לאן למהר. לילה שמתחיל ב-9 בערב בארוחה ברחוב שרדני יכול בהחלט להסתיים בזריחה, במועדון מרתף דמוי מערה שמתנגן בו טכנו אמביינט.
יש חמישה סוגים עיקריים של דברים לעשות בטביליסי בלילה: ברי יין, ברי גגות, ברי בירת קראפט, מקומות עם מוזיקה חיה ומועדונים. ברוב הערבים משלבים שניים או שלושה מהם. אעבור על כל אחד בנפרד.
חיי הלילה ברחוב שרדני – כל מה שצריך לדעת על המוקד התיירותי
רחוב שרדני (Shardenis qucha) הוא המדרחוב המצולם ביותר בטביליסי – סמטה צרה מרוצפת אבנים בעיר העתיקה, ולאורכה מסעדות, ברי יין ולפעמים מוזיקה חיה שבוקעת מהפתחים. בערב הרחוב מתמלא בקהל מגוון: תיירים, מקומיים שיצאו לארוחת ערב, וזרים שגרים בטביליסי מספיק זמן כדי שתהיה להם דעה נחרצת על המקומות בשרדני שעדיין שווים.
ובכנות: חיי הלילה ברחוב שרדני יפים, אבל המחירים מנופחים. כוס יין הבית שעולה 5–7 GEL באגמשנבלי עולה 12–18 GEL בשרדני. קוקטיילים עולים 20–30 GEL. האווירה אמיתית – זה באמת רחוב נעים לטייל בו ולשבת בו – אבל על כל דבר משלמים תוספת של מחירי תיירים.
בשביל מה שרדני טוב:
- ערב ראשון בטביליסי – משקה ראשון להתמצאות, בלי לחפש את הדרך למקומות לא מוכרים
- כוס יין לפני ארוחת הערב, כשהנוחות חשובה יותר מהמחיר
- להכיר מטיילים אחרים (האווירה חברותית ובינלאומית)
- Jazz Club Tbilisi בקצה הרחוב – מוזיקה חיה טובה באמת, במחירים סבירים
בשביל מה שרדני לא טוב: חוויה טביליסאית אותנטית במחירים מקומיים. בשביל זה, התרחקו שני רחובות לכל כיוון, אל תוך הסמטאות של העיר העתיקה, או סעו ל-Fabrika, לאגמשנבלי או לרובע צ'וגורטי.
ברי היין הטובים בטביליסי – יין טבעי ויין קוורי
סצנת היין בגאורגיה פרחה בעשור האחרון. יין טבעי – בהתערבות מינימלית, עם מעט סולפיטים, ולרוב יינות ענבר שתוססים עם הקליפות – הפך לתופעה עולמית, ובטביליסי אפשר לשתות את המקור במחירים של המקור. סצנת ברי היין בטביליסי נעה בין חנויות מתמחות ביין טבעי עם כמה כיסאות בר לבין ברים אווירתיים של ממש עם רשימות של מאה תוויות.
הכתובת ליין טבעי בטביליסי. מרתף מתחת לבניין טביליסאי ישן, עם קירות אבן ותאורה עמומה. הרשימה מתמקדת ביצרנים גאורגים קטנים שמייצרים יין ענבר בקוורי. הצוות דובר אנגלית ובאמת מבין עניין. המבחר מתחלף – שאלו מה מלהיב אותם היום. הזמינו לצד היין גבינה ולחם.
נקרא על שם 8,000 שנות ייצור היין בגאורגיה. מסחרי יותר מ-Vino Underground – הרשימה ארוכה והאווירה יותר של בר מאשר של חנות מתמחה – אבל המבחר מצוין והאוכל (מגשי גבינות, נקניקים, פחאלי) טוב מאוד. בחירה בטוחה לערב יין של שעתיים לפני שממשיכים למועדון.
אחד המקומות הבודדים בשרדני שמצדיקים את מחירי התיירים. חצר עם גפנים, מוזיקה חיה קבועה (פוליפוניה גאורגית ומוזיקת פולק בערבי שישי ושבת), ורשימת יינות טובה שמתמקדת ביצרנים מקאחטי. גם האוכל שמלווה את היין טוב. הזמינו שולחן לערבי סוף השבוע – המקום מתמלא עד 8pm.
שילוב של חנות יין ובר, שבו גם הכוסות שנמזגות במקום מתומחרות לפי מחירי החנות. קונים בקבוק במחיר חנות, פותחים אותו בבר ומשלמים דמי פתיחה קטנים. המבחר נוטה ליין טבעי מייצור קטן. יעד רציני ליין – לא לשותים מזדמנים, אבל מצוין לכל מי שרוצה להעמיק בזנים הגאורגיים.
ברי גגות עם נוף בטביליסי
ברי הגג של טביליסי צצו כפטריות אחרי הגשם בשנים האחרונות, ובצדק: הטופוגרפיה של העיר – הגבעות, ערוץ הנהר וקו הרקיע הלא אחיד של העיר העתיקה – הופכת את הנוף מהגגות למדהים באמת. מהמקומות הטובים ביותר רואים את מבצר נריקלה מואר על רקע הגבעות, את כנסיית מטכי מעל הנהר, ולמטה את פסיפס גגות הרעפים של רובע קלה.
Fabrika הוא מפעל טקסטיל סובייטי לשעבר שהוסב למתחם מחסנים, ובו ברים, מסעדות, סטודיואים והוסטל. המרפסת ואזור הבר שבנוי ממכולות שילוח הם הלב החברתי של טביליסי הצעירה, של הזרים שחיים בעיר ושל קהילת היוצרים. מבחינה טכנית זה לא בר גג אלא יותר מרפסת בחצר פנימית, אבל לאווירה ב-10 בלילה ביום שישי בקיץ אין מתחרים. מיום חמישי ואילך מתקלטים די-ג'ייז. אפשר להזמין אוכל מהמסעדות שמסביב עד שעה מאוחרת.
בר הגג היוקרתי ביותר בעיר. הוא נמצא בקומה העליונה של מלון הדיזיין, עם נוף לשדרות רוסתאוולי ולגבעה שמאחוריהן. בקיץ יושבים במרפסת הפתוחה, ויש רשימת קוקטיילים מצוינת ושירות טוב. הוא יקר יותר מהאפשרויות האחרות, אבל באירוע מיוחד הנוף ואיכות המשקאות מצדיקים את המחיר. באמצע השבוע שקט ובסופי שבוע עמוס, אז הגיעו עד 8 בערב כדי לתפוס שולחן.
זה לא בר מסוים אלא אזור שלם: כמה ברי מרפסת קטנים ופינות יין בסמטאות העיר העתיקה (רובע קלה), עם נוף על הגגות לכיוון מטכי והנהר. רדו ברחוב לסלידזה, היכנסו לסמטאות הקטנות ולכו בעקבות הקולות. כאן שותים הזרים שגרים בטביליסי. אין תפריט לתיירים, המחירים מקומיים וכמעט אין שלטים.
סצנת בירת הקראפט בטביליסי
סצנת בירת הקראפט של טביליסי צמחה במהירות. לפני חמש שנים בירה גאורגית הייתה בעצם הלאגר של Natakhtari ו-Kazbegi. היום יש בעיר תריסר מבשלות קטנות, וברי המבשלות שלהן פזורים בכל העיר, מסבורטלו ועד דידובה. האיכות נעה בין מצוינת לניסיונית ומעניינת. המחירים הוגנים: פיינט בירת קראפט עולה 9–15 GEL ($3.30–5.50).
המקום המוכר ביותר לבירת קראפט בטביליסי, ובצדק. הבר עצמו שוכן במבנה סובייטי שהוסב, ויש לו גינה נעימה בחצר. ברשימה יש IPA, סטאוטים, סאוארים ומהדורות עונתיות מתוצרת עצמית, לצד ברזים של מבשלות אורחות. האוכל גאורגי אמיתי ולא נשנושי בר שהוסיפו כבדרך אגב: חינקלי טוב, לוביו, גבינה על הגריל. בסופי שבוע עמוס, אז הגיעו לפני 7 בערב או היו מוכנים לחכות.
בר מבשלה חדש יחסית בשדרות אגמשנבלי, עם מבחר מתחלף של בירות קראפט גאורגיות ומיובאות. התחושה היא של בר בירה קלאסי: בר ארוך, שרפרפים ומסכים לספורט. הצוות בקיא ויודע להמליץ על כל המבחר. אפשרות טובה לדרינק לפני המועדון, אם אתם בדרך למתחם Fabrika הסמוך או יורדים לכיוון העיר העתיקה.
מוזיקה חיה בטביליסי
המוזיקה החיה בטביליסי מגוונת יותר ממה שרוב המבקרים מצפים. השירה הפוליפונית הגאורגית רשומה ברשימת אונסק״ו והיא באמת יוצאת דופן. בברי יין בעיר העתיקה יש ערבים קבועים שבהם רביעיית זמרים פוצחת בשירה ספונטנית, בזמן שהבר ממשיך לעבוד כרגיל. בקצה השני של הסקאלה יש מועדון ג'אז פעיל, מקומות קבועים להופעות רוק וסצנת פולק-פופ גאורגית שקשה להסביר אבל קל ליהנות ממנה.
מועדון ג'אז רציני בחלל אינטימי בקצה רחוב שרדני. הנגנים טובים בעקביות: הרכב מתחלף של נגני ג'אז מקומיים, לפעמים עם אורחים מחו״ל. מערכת הסאונד מצוינת. אין כאן מוזיקת רקע לתיירים, זה ג'אז כמו שצריך. החלל הקטן מרכז את האווירה, ובערב טוב היא יוצאת דופן. למרות המיקום ברחוב שרדני, מחירי המשקאות גבוהים רק במעט מהמחירים המקומיים.
צמוד לתיאטרון הבובות המפורסם של רזו גבריאדזה. מדי פעם יש בערבים הופעות של מוזיקת פולק גאורגית ופוליפוניה מאולתרת, לצד ארוחת הערב הרגילה. בקיץ החצר יפהפייה. בואו לארוחת ערב, והישארו למוזיקה אם יש. אין לוח זמנים מדויק, זו גאורגיה. אבל כדאי להכיר את המקום.
בר על גדת הנהר למרגלות צוק מטכי, עם הופעות אקוסטיות קבועות ומדי פעם ערבים של להקה מלאה. התפאורה מדהימה: המטקווארי זורם לידכם, כנסיית מטכי מוארת על הצוק מעליכם, והעיר העתיקה משני צדי הנהר. אווירה לא רשמית ומקומית, בלי מחירי ברי התיירים של שרדני. הכי טוב בקיץ, כשהמרפסת פתוחה במלואה.
שירה פוליפונית גאורגית: אם אתם בטביליסי בשבת, חפשו את ערבי הסופרה (משתה) שמארגנים מרכזי תרבות או המוזיאון הלאומי של גאורגיה. פוליפוניה בהופעה חיה בחדר קטן, שלושה או ארבעה קולות ששרים הרמוניות עתיקות שהתפתחו במשך 1,500 שנה, היא אחת החוויות התרבותיות המרשימות ביותר שהעיר מציעה. בררו במלון או שאלו ב-Vino Underground, שם בדרך כלל יודעים על אירועים לא רשמיים.
Bassiani וסצנת המועדונים של טביליסי
לסקירה מעמיקה על המועדונים, איך נכנסים, הסלקציה בכניסה והאפטר-פרטיז, ראו את המדריך לסצנת הטכנו של טביליסי.
Bassiani הוא אחד המועדונים הגדולים בעולם. אין כאן הגזמה: הוא מופיע בעקביות ברשימות עשרת המועדונים המובילים בעולם של Resident Advisor, מושך תקליטנים מאותה שורה כמו Berghain או Fabric, וכבר עשור שומר על מוניטין של מערכת סאונד מעולה ושל אמינות אנדרגראונד. כדי להבין למה, צריך קצת רקע.
Bassiani נפתח ב-2014 בבריכת השחייה שמתחת לדינמו ארנה, אצטדיון הכדורגל מהתקופה הסובייטית. הרחבה הראשית היא חלל בטון ארוך ונמוך, בדיוק במקום שבו הייתה פעם הבריכה. הצליל מוחזר מהבטון בצורה ייחודית, ומהנדסי הסאונד הקבועים השקיעו שנים בכיוונון המערכת כדי לנצל זאת. התוצאה היא חוויית האזנה שלא דומה לרוב המועדונים: מדויקת, פיזית ורועשת, אבל בלי לכאוב.
המועדון מפעיל גם את Horoom, חלל קטן יותר מעל הרחבה הראשית עם כיוון מוזיקלי אחר (ניסיוני יותר, לרוב אמביינט או דרון). שני החללים מאפשרים לבלות לילה שלם בלי לצאת מהמקום.
איך נכנסים ל-Bassiani:
- לבוש: שחור מכף רגל ועד ראש הוא ברירת המחדל, אבל לא מקפידים על כך בנוקשות. לבוש יומיומי ומסודר זה בסדר. הימנעו מכל מה שנראה כמו מאמץ יתר.
- שעה: אל תגיעו לפני חצות. המוזיקה מתחילה בסביבות 11pm, אבל מגיעה לשיאה רק ב-2–3am. הגעה ב-1am סבירה, ו-2am היא השעה הרגילה.
- סלקציה: אל תגיעו שיכורים באופן בולט. היו רגועים וסבלניים. אם אומרים לכם לא, קבלו את זה ולכו. ויכוח לא עוזר ורק יכניס אתכם לרשימה השחורה.
- בלי טלפונים ברחבה: את המצלמות מכסים כבר בכניסה. הכלל נאכף בקפדנות, והוא חלק ממה שהופך את המקום למה שהוא. אל תנסו לצלם בהסתר.
- דמי כניסה: 20–40 GEL, תלוי בערב ובתקליטן. ערבים עם כוכבים בינלאומיים יקרים יותר.
- מיקום: שדרות צ'בצ'ווזה, ליד דינמו ארנה. מונית מכל מקום בעיר עולה 8–15 GEL.
מועדונים נוספים ומקומות שפתוחים עד מאוחר בטביליסי
מעבר ל-Bassiani, בטביליסי יש שורה של מועדונים קטנים יותר ומקומות שפתוחים עד מאוחר בלילה. הסצנה תוססת, ומקומות חדשים נפתחים כל הזמן. אלה המקומות שפועלים באופן קבוע נכון ל-2026.
מועדון מתחת לגשר הרכבת: חלל פתוח ומקורה בחלקו, עם אווירה תעשייתית גולמית. פחות מלוטש מ-Bassiani וניסיוני יותר בליינאפ (דראם אנד בייס, ברייקביט ותקליטנים מקומיים לצד הטכנו). בגלל החלק הפתוח הוא מתאים במיוחד לקיץ, אבל פועל כל השנה. הסלקציה מקלה יותר מאשר ב-Bassiani, והקהל צעיר ומגוון יותר.
מקום אנדרגראונד קטן יותר שמתמקד במוזיקה אלקטרונית: האוס וטכנו, עם חריגות מדי פעם. החלל אינטימי, והקהל הוא בעיקר מקומיים מטביליסי ולא תיירים. תקליטנים שצמחו ב-Bassiani מנגנים כאן לעיתים קרובות בערבים שבהם הם לא מופיעים שם. את הכתובת העדכנית מצאו ב-Instagram בחשבון @clubcorridor, כי המקום עבר כתובת יותר מפעם אחת.
בר-מסעדה שאחרי חצות הופך למקום לילה שאפשר לרקוד בו. המוזיקה אקלקטית: דיסקו, פאנק, פופ גאורגי ולפעמים להקה חיה. זה לא מועדון במובן המלא, אלא מקום לשתות, לרקוד בלי פורמליות ולהישאר עד מאוחר בלי להתחייב לערב מועדון של ממש. מקומיים ותיירים מתערבבים כאן באופן טבעי. קוקטיילים טובים ומרפסת פתוחה בקיץ.
לאורך שדרות אגמשנבלי וברחובות הסמוכים פזורים כמה ברים בלי שלט — בדרך כלל חדר קטן, בירה מקומית מהחבית, די־ג'יי או פלייליסט, ומקומיים קבועים שמשחקים שש־בש או מתווכחים על כדורגל. הם נפתחים מאוחר ונסגרים ב־5–6 בבוקר. לכאן מגיעים ינשופי הלילה של טביליסי ב־3 לפנות בוקר, כשהמועדונים כבר אינטנסיביים מדי. בקשו ממקומי או מזר שגר בעיר כבר זמן רב להמליץ לכם על המקום שהכי טוב כרגע.
איפה אוכלים מאוחר בלילה בטביליסי
אחד התענוגות שלא מקבלים מספיק הערכה בחיי הלילה של טביליסי הוא החינקלי של 3 לפנות בוקר. כמה מסעדות פועלים ליד אזור המועדונים פתוחות מסביב לשעון, או נפתחות מוקדם מאוד במיוחד בשביל מי שיוצא מהמועדונים. לאכול חינקלי בידיים ב־4 לפנות בוקר, באור פלורסנטי, בין בליינים לעובדי השוק שמגיעים למשמרת המוקדמת — זו אחת החוויות הבלתי נשכחות של טביליסי.
- Pasanauri (הסניף ברחוב לסלידזה) — פתוח ברוב הלילות עד 4 לפנות בוקר, ככל הנראה מוקדם יותר מכל מקום אחר ליד העיר העתיקה. חינקלי, חצ'פורי, קפה. מזומן בלבד.
- Keto da Kote (אגמשנבלי) — מסעדת פועלים גאורגית שפתוחה 24 שעות, פשוטה ואותנטית. חינקלי ב־0.80 GEL, לוביו, גבינה מטוגנת. הצוות כבר ראה הכול ב־3 לפנות בוקר ולא ישפוט אתכם.
- מסעדות הפועלים ליד שוק הדזרטירים — השוק פועל מ־5 בבוקר, והמסעדות הצמודות אליו מגישות ארוחת בוקר לעובדי השוק כבר מ־4:30. עד 6 בבוקר יש שוטיס פורי טרי ולוביאני (מאפה שעועית). זו התחנה האחרונה האמיתית של ינשופי הלילה הרציניים של טביליסי.
בטיחות וטיפים מעשיים לבילוי לילי בטביליסי
טביליסי בטוחה בדרך כלל בלילה — בטוחה יותר מבירות אירופיות רבות — אבל השכל הישר הרגיל עדיין תקף.
- תחבורה: Yandex Taxi ו־Bolt פועלות מסביב לשעון. מונית מכל מקום במרכז ל־Bassiani עולה 8–15 GEL. אל תעלו למוניות לא רשמיות ביציאה מהמועדונים — הן גובות מתיירים פי 3–5. פתחו את האפליקציה וחכו לרכב שהוקצה לכם.
- סמים: בגאורגיה חלים כמה מחוקי הסמים המחמירים ביותר באירופה — החזקה לשימוש עצמי עלולה להוביל לשנים בכלא. זו לא הגזמה. המועדונים עצמם פועלים ללא סמים, ומדי פעם יש סיורי משטרה בחוץ. היו מודעים לכך.
- כסף: רוב הברים מקבלים כרטיס אשראי. המועדונים מעדיפים בדרך כלל מזומן — הביאו לארי. כספומטים יש בשפע בכל העיר העתיקה וליד Fabrika.
- שפה: בברים ובמועדונים עם קהל מעורב מדברים אנגלית באופן נרחב. במסעדות פועלים מקומיות ובברים שכונתיים — כמעט אין אנגלית: הצביעו על התפריט, דברו בידיים, והצטיידו באפליקציית תרגום.
- מים: מי הברז בטביליסי ראויים לשתייה. במועדונים המים יקרים מאוד; קנו בקבוק קטן במכולת (0.60–1 GEL ל־500 מ"ל).
- מטיילים לבד: טביליסי באמת מקבלת בחום מטיילים שמגיעים לבד. סצנת הברים והמועדונים חברתית — תכירו אנשים. קהילת ברי היין במיוחד פתוחה ובעלת קשרים בינלאומיים.
מחירים – פירוט מלא לבילוי לילי בטביליסי 2026
| פריט | מחיר (GEL) | שווה ערך ב-USD |
|---|---|---|
| מונית בתוך המרכז | 8–15 | $2.90–5.50 |
| מונית ל־Bassiani | 10–18 | $3.60–6.60 |
| כניסה למועדון (ערבים מקומיים) | 15–25 | $5.50–9.10 |
| כניסה למועדון (די־ג'יי בינלאומי) | 30–50 | $11–18 |
| בירה (בר לא תיירותי) | 5–9 | $1.80–3.30 |
| בירה (שרדני / בר תיירותי) | 9–14 | $3.30–5.10 |
| כוס יין (בר יין) | 8–18 | $2.90–6.60 |
| קוקטייל (בר לא תיירותי) | 14–20 | $5.10–7.30 |
| קוקטייל (שרדני) | 20–30 | $7.30–11 |
| חינקלי בשעות הקטנות (8 יחידות) | 7–10 | $2.55–3.65 |
| ארוחת ערב לפני היציאה | 25–50 | $9.10–18 |
| ערב מלא (ארוחת ערב → בר → מועדון) | 80–150 | $29–55 |
שער חליפין לעיון: 1 USD ≈ 2.73 GEL (אפריל 2026).
מסלול ערב מומלץ בטביליסי: מ-6 בערב עד 6 בבוקר
זה המסלול שאני מציע בסיורי טביליסי בלילה — מותאם למה שפועל כרגע ולמקומות עם התמורה הטובה ביותר.
- 6:00–7:30 בערב: ארוחת ערב במסעדה מקומית בצ'וגורטי. חינקלי, חצ'פורי וכוס ספרבי. תקציב: 25–35 GEL. ותרו על המסעדות התיירותיות ברחוב שרדני וקחו מונית של 5 דקות לאגמשנבלי. תקבלו אותה איכות בחצי מחיר.
- 7:30–9:30 בערב: Vino Underground או Ghvino Underground. שתיים־שלוש כוסות יין גאורגי, אחת ענברית (קוורי) ואחת אדומה. בקשו מהצוות המלצה. תקציב: 25–45 GEL.
- 9:30–11:00 בלילה: מתחם Fabrika. הסתובבו ובחרו בר עם מרפסת. בערבי DJ המוזיקה מתחילה והחצר מתמלאת באנשים. בירה או כוס יין שנייה. תקציב: 15–25 GEL.
- 11:00 בלילה–חצות: הכנה לפני המועדון. קפה מהמכולת, מים ובדיקה מול המראה, כי הסלקציה ב־Bassiani רצינית. אופציונלי: Jazz Club Tbilisi, אם אתם מעדיפים מוזיקה חיה על פני מועדון.
- 12:30–1:00 בלילה: מונית ל־Bassiani. הגיעו רגועים והתאזרו בסבלנות. תקציב: 12–15 GEL למונית + 25–40 GEL לכניסה.
- 1:00–6:00 לפנות בוקר: Bassiani. הישארו כמה שתרצו. בפנים יש מים. תקציב: 15–30 GEL לשתייה.
- 6:00–7:00 בבוקר — מונית לשוק הדזרטירים. מזנון שנפתח מוקדם, חינקלי, לחם טרי וקפה חזק. תקציב: 10–15 GEL לאוכל + 10–15 GEL למונית.
התקציב הכולל לערב מלא כזה: 130–190 GEL ($47–70). ערב מקביל בברלין או בלונדון יעלה לכם לפחות £150–200. החשבון של טביליסי פשוט משכנע.
