הסרטים הגאורגיים הטובים ביותר לצפייה לפני ביקור בגאורגיה

סיור בנושא: טיול יום לתלאווי, עיר הולדתו של מימינו — ₾185

לקולנוע הגאורגי יש מוניטין גדול בהרבה מהמדינה עצמה. בתקופה הסובייטית הוא היה אחד מבתי הספר החזקים לקולנוע בברית המועצות, וכיום סרטים גאורגיים שוב זוכים בפרסים בברלין, בקאן ובסן סבסטיאן. כמה סרטים לפני הנסיעה הם הדרך המהירה ביותר להבין את ההומור של המדינה, את השולחנות העמוסים שלה ואת הפצעים שלה. הנה הסרטים ששווים לכם ערב, והמקומות שבהם צולמו.

מה מייחד את הקולנוע הגאורגי

לסרטים גאורגיים יש טון מוכר: עצב והומור באותו פריים, אהבה לאדם הקטן והרבה סעודות, שירים ונופים. סרטים על נושאים קשים כמעט אף פעם לא נגמרים בחושך מוחלט, וקומדיות הן כמעט תמיד קצת מלנכוליות. פליני כינה את הקולנוע הגאורגי "תופעה יוצאת דופן, מיוחדת, קלילה מבחינה פילוסופית, עדינה ובה בעת טהורה כמו של ילד", והמשפט הזה מצוטט עד היום.

משנות ה-1960 ועד שנות ה-1980 פעלו באולפן גאורגיה-פילם במאים ברמה עולמית: טנגיז אבולדזה, אוטאר יוסלאני, רבאז צ'חיידזה, האחים גיורגי ואלדר שנגלאיה ולאנה גוגוברידזה. גיורגי דנליה עבד במוסקבה, אבל סרטיו הטובים ביותר ספוגים בגאורגיה.

הסרטים הגאורגיים החשובים במבט אחד

הסיורים הטובים ביותר בנושא

›‹8.8304 ביקורותסקירה כללית

סיור בתלאווי מטביליסי — בירת קאחטי

נקודת יציאהטביליסי

משך11 שעות

רמת קושימתאים לכולם

החל מ-₾185

לפרטים

›‹8.81 868 ביקורותסקירה כללית

סיור לטושטי מטביליסי

נקודת יציאהטביליסי

משך2 ימים

רמת קושימתאים לכולם

החל מ־₾345 ליום

לפרטים

קלאסיקות מהתקופה הסובייטית: מאיפה להתחיל

אבא של חייל (1964). יינן קשיש מקאחטי, גיאורגי מחרשווילי, יוצא לחזית כדי למצוא את בנו הפצוע, ובסוף צועד עם הצבא עד ברלין. בסצנה המפורסמת ביותר הוא עוצר טנק שעומד לדרוס גפן. אחרי הסרט הזה מבינים למה הכרמים בגאורגיה כמעט קדושים.

מימינו (1977). טייס המסוקים ואליקו מיזנדרי מעביר דואר וכבשים בין כפרי ההרים, אבל חולם להטיס מטוסי נוסעים גדולים. הקומדיה של דנליה היא הסרט הגאורגי האהוב ביותר בכל ברית המועצות לשעבר. ואליקו בא מהסביבה של תלאווי, שמופיעה ליד עץ דולב עתיק וענק ובסצנת הסיום, כשרוביק מגיע לחפש את חברו. סצנות ההרים צולמו בטושטי, בכפרים אומלו ושנקו.

אל תצטער (1969). גם הוא של דנליה, לפי תסריט של רזו גבריאדזה: הרופא הצעיר בנימין גלונטי (וחטנג קיקבידזה) חוזר מסנקט פטרבורג לגאורגיה הכפרית בסביבות 1900, ובמקום לעבוד יושב לסעוד עם חברים. סרט מצחיק ועצוב על איך לחיות בקלילות כששום דבר לא מסתדר, עם כמה משירי השולחן הטובים ביותר בקולנוע הסובייטי.

עלים נושרים (1966). סרט הביכורים של אוטאר יוסלאני: טכנאי צעיר ביקב בקאחטי מסרב לשחרר יין שלא הבשיל כדי לעמוד בתוכנית. סרט שקט ואירוני על יושרה, והיכרות מושלמת עם ייצור היין הסובייטי. אם אתם בדרך לקאחטי, צפו בו קודם.

היה פעם שחרור מזמר (1970), גם הוא של יוסלאני, עוקב אחר מוזיקאי מטביליסי שתמיד מאחר ותמיד כולם צריכים אותו: דיוקן של טביליסי בתחילת שנות ה-1970, על רחובותיה, חצרותיה ובתי הקפה שלה.

טנגיז אבולדזה ו"תשובה"

הטרילוגיה של אבולדזה, התחינה (1967), עץ המשאלות (1976) וחרטה (1984), היא פסגת הקולנוע הגאורגי. התחינה מבוסס על שיריו של וז'ה-פשאוולה על אנשי ההרים של חבסורטי. עץ המשאלות הוא סיפור אהבה בכפר גאורגי בתחילת המאה ה-20.

חרטה הוא משל על הדיקטטור ורלאם ארווידזה, שאישה אחת חופרת שוב ושוב את גופתו כדי שהעיר לא תשכח את פשעיו. הסרט נגנז עד הפרסטרויקה, יצא לאקרנים ב-1987, זכה בגרנד פרי בקאן והפך לסמל של התקופה.

הקולנוע הגאורגי החדש

אחרי שנות ה-1990 הקשות חזר הקולנוע הגאורגי בשנות ה-2010 למעגל הפסטיבלים, וכיום הוא אחת מתעשיות הקולנוע הקטנות הבולטות ביותר באירופה.

• מנדרינות (2013), זאזא אורושדזה. במהלך המלחמה באבחזיה ב-1992 אסטוני מסתיר בביתו גאורגי פצוע וצ'צ'ני. הסרט צולם בגוריה והיה מועמד לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.
• בפריחה (2013), נאנה אקבטימישווילי וסימון גרוס. שתי נערות בטביליסי של 1992.
• המשפחה המאושרת שלי (2017) של אותם במאים. מורה בת 52 עוזבת את המשפחה הגדולה שלה בטביליסי כדי לגור לבד; תמונה מושלמת של חיי הדירות בטביליסי.
• ואז רקדנו (2019), לבן אקין. רקדן צעיר מתכונן לאודישן ללהקה הלאומית, עם הרבה סצנות באולפני החזרות וברחובות של טביליסי. על הריקודים עצמם תוכלו לקרוא במדריך שלנו לריקוד הגאורגי.
• התחלה (2020), דאה קולומבגשווילי. זוכה פרס צדף הזהב בסן סבסטיאן.
• מה אנחנו רואים כשאנחנו מסתכלים לשמיים? (2021), אלכסנדר קוברידזה. אגדה על זוג אוהבים מקוללים, שצולמה בקוטאיסי בקיץ של מונדיאל. הסרט זכה בפרס FIPRESCI בברלינלה, ואחריו תרצו לראות את קוטאיסי במו עיניכם.

עוד שמונה סרטים, אם נדבקתם

• סבתא שלי (1929), קוטה מיקברידזה. סאטירה אוונגרדית על פקידים ובירוקרטים, שהייתה אסורה להקרנה במשך עשרות שנים. העריכה שלה מודרנית באופן מפתיע.
• פירוסמני (1969), גיורגי שנגלאיה. סרט על הצייר ניקו פירוסמני, שנראה כאילו הציורים שלו קמו לתחייה. צפו בו, ואחר כך חפשו את יצירותיו בגלריה הלאומית בטביליסי.
• המוזרים (1973), אלדר שנגלאיה. קומדיה אגדתית על חולם שבונה מכונה מעופפת.
• האם החורגת סמנישווילי (1977), אלדר שנגלאיה. קומדיה על פי סיפורו של דויד קלדיאשווילי, על בן שמחפש לאביו כלה "בטוחה".
• דאטה טוטשחיה (1977–1978), גיולי לורדקיפנידזה. עיבוד בכמה חלקים לרומן של צ'בואה אמירג'יבי על פורע חוק אציל, שדורות שלמים אוהבים.
• ההרים הכחולים (1983), אלדר שנגלאיה. קומדיה אבסורדית על סופר שלא מצליח לגרום להוצאה לאור לקרוא את כתב היד שלו. עד היום מצחיק עד כאב.
• דרכון (1990), גיאורגי דנליה. נהג מונית גאורגי מגיע בטעות לישראל במקום אחיו.
• שחרור שחרור אוכמנית (2023), אלנה נבריאני. בעלת חנות רווקה בת 48 בכפר באימרתי מתאהבת בפעם הראשונה. הסרט הוקרן בבכורה בקאן, במסגרת "שבועיים של הבמאים".

איך לתכנן תוכנית צפייה סביב הטיול

בטיול של שבוע כדאי להתאים את הסרטים למסלול:

1. לפני הטיסה: "מימינו" ו"אל תצטער", בשביל האווירה וההומור.
2. לפני טביליסי: "היה היה שחרור מזמר" ו"פירוסמני", ואחר כך סיבוב בעיר העתיקה ובגלריה הלאומית.
3. לפני קאחטי: "עלים נושרים" ו"אביו של חייל". תראו את היקבים והכרמים בעיניים אחרות.
4. לפני קוטאיסי: "מה אנחנו רואים כשאנחנו מסתכלים לשמיים?", ואז חפשו את הגשרים ובתי הקפה מהסרט.
5. אחרי הטיול: "חרטה" ו"מנדרינות", סרטים רציניים שכדאי לראות כשהמדינה כבר מרגישה מוכרת.

רוב הקלאסיקות מהתקופה הסובייטית זמינות ברשת עם כתוביות באנגלית, ובערוץ הרשמי של מוספילם אפשר לצפות בחינם בכמה מסרטיו של דנליה. ציטוט מ"מימינו" ליד שולחן גאורגי שובר את הקרח בכל פעם. על כללי ההתנהגות בסעודה תוכלו לקרוא במדריך שלנו לטוסטים גאורגיים.

אתרי צילום שאפשר לבקר

בשכונת אבלבארי בטביליסי עומדת אנדרטת ברונזה לגיבורי "מימינו" מאת זוראב צרתלי: ואליקו, רוביק, וולוחוב ודנליה עצמו. בתלאווי המקומיים ישמחו להראות לכם את עץ הדולב מהסרט. לאורחים שלנו אנחנו מציעים לא פעם ערב סרט הפוך: קודם הטיול, ורק אחר כך הסרט. סצנות רבות נראות אז אחרת לגמרי.

איפה לראות סרטים גאורגיים בטביליסי

קולנוע אמירני ברחוב קוסטבה והמרכז הלאומי לקולנוע של גאורגיה מקרינים באופן קבוע קלאסיקות גאורגיות וסרטים חדשים, לרוב עם כתוביות באנגלית. המרכז הלאומי לקולנוע מציע גם כמה סרטים לצפייה ברשת. סרטים חדשים מופיעים בשירותי סטרימינג ובפלטפורמות של פסטיבלים.

פסטיבלי קולנוע בגאורגיה

• פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טביליסי בתחילת דצמבר (בשנים האחרונות 1–12 בדצמבר), הפסטיבל המרכזי במדינה וסיבה טובה לטיול חורף.
• פסטיבל סרטי האמנות הבינלאומי של באטומי (BIAFF) בספטמבר, על שפת הים.
• פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי אמירני באוקטובר, בהקרנות בקולנוע אמירני.

מגיעים לטביליסי בדצמבר? שלבו את הפסטיבל עם העיר באורות השנה החדשה. בסתיו השילוב הכי טוב הוא קאחטי בזמן הרטוולי, בציר הענבים, ו"עלים נושרים" בערב.